איך תחזירו את חייכם לאיזון – בחמישה צעדים


Photo via Foter.com / CC0

החיים של רובנו עמוסים ומתישים, מה שמותיר לנו זמן יחסית מועט לדברים שאנחנו באמת רוצים לעשות – יהיה זה זמן איכות עם המשפחה, עם חברים או פשוט עם עצמכם (כן, גם בטלה נחשבת). איך לצאת מהלופ? הנה מדריך.

  1. בקשו גמישות

האפשרות לעבוד תחת לוח זמנים גמיש – כלומר, גם מהבית ובשעות משתנות – היא פרמטר שהוכח כבעל תרומה מכרעת לתחושת הרווחה של עובדים. זה קורה כי גמישות משמעותה חופש (חופש לבחור מהיכן לעבוד ובאילו שעות לעבוד), וגם חיסכון בזמן (בזמן נסיעות, זמן פטפוטי סרק וכן הלאה). מה שמזכיר לי משפט מפתח שאמר לי ידיד לפני כמה שנים: "עובד מאושר הוא מי שיכול לקום בבוקר בלי שעון מעורר".

גמישות גם טובה למעסיק. קחו כדוגמה מחקר אמריקאי מ-2010 של אוניברסיטת בריגהם יאנג, שגילה שעובדים שזכו לעבוד בלוח זמנים גמיש, דיווחו על תחושת קונפליקט בין בית לעבודה רק אחרי שעבדו 19 שעות יותר, בהשוואה למכסת השעות של חבריהם בעלי לוח הזמנים הקשיח.

החוקרים ניתחו את נתוניהם של 24,436 עובדי חברת יבמ ב-75 ארצות שונות, וזיהו את מכסת השעות השבועית הממוצעת שלאחריה דיווחו העובדים על תחושת קונפליקט. הם גילו, שעבור עובדים בעלי לוח זמנים קשיח הנמצאים יום-יום במשרד, נקודת השבירה הגיעה אחרי 38 שעות שבועיות. אך העובדים בעלי לוח הזמנים הגמיש עבדו במשך 57! שעות בשבוע, לפני שדיווחו על קושי. "מדובר על לוח זמנים שכלל שעות משרד ושעות בית", הסביר החוקר אי. ג'פרי היל. "אפשרויות עבודה גמישות קשורות בשביעות רצון גבוהה יותר ומוראל גבוה יותר בקרב עובדים".

יבמ, אגב, היא מחברות הטכנולוגיה הראשונות שחרתו על דגלן עבודה גמישה לעובדים. "כשיבמ רק התחילה בזה, ב-1990, המנהלים היו סקפטיים ואמרו: 'אם אנחנו לא רואים את העובדים, אז איך נדע שהם באמת עושים משהו?' כיום, יותר מ-80% מהמנהלים מסכימים שסביבת עבודה גמישה מעודדת פרודוקטיביות".

בראיון שקיימתי ב-2014 עם סקוט ברקן, מי שניהל צוות עובדים בקבוצת אוטומטיק (התאגיד שמאחורי וורדפרס) שחבריו פזורים ברחבי העולם, הוא הסביר את הרציונל באופן די משכנע: "זה לא משנה אם אתה יושב בתחתונים בסלון או מתנדנד בערסל בשמש עם כוס מרטיני ביד. מה שמשנה הוא התפוקה". הוא גם הסביר מדוע עובדי החברה היו מרוצים, למרות שלא קיבלו את השכר הגבוה ביותר בשוק. "זמן חופשי הוא בונוס משמעותי הרבה יותר מעוד כסף", אמר ברקן. "את תמיד יכולה להרוויח עוד כסף, אבל לעולם לא תוכלי להרוויח עוד זמן".

טים פריס, המחבר של "4 שעות עבודה בשבוע", מדגיש כי אנשים שמעוניינים להתמקח עם הבוס על ימי עבודה מרחוק חייבים "להציג את העניין כהחלטה עסקית נבונה ולא כצ'ופר אישי". במילים אחרות, עליהם להדגיש את הפרודוקטיביות הגבוהה שתצמח לחברה מהמהלך, ואכן לעמוד ביעדים. בקיצור, שווה לנסות.

  1. האצילו סמכויות 

יהיו אלה מטלות בבית, או בעבודה – ישנם לא מעט דברים שאינם דורשים מיומנות או ידע ייחודיים, ולכן יותר מכדאי להעבירן לידיהם של אחרים. זה אולי יעלה לכם כסף, אך לא בהכרח הרבה כסף, והכי חשוב: זה ישאיר בידיכם יותר זמן פנוי.

מחקר שערכו הפרופסור ליזמות מלונדון ביזנס סקול, ג'וליאן בירקנשאו והמומחה לפרודוקטיביות ג'ורדן כהן, העלה שלפחות רבע מהמטלות בעבודה "הן לא חשובות כל כך לעובד או לחברה" או "יחסית קל לוותר עליהן, להאציל על מישהו אחר או להעביר למיקור חוץ". "זה אומר", כתבו השניים ב-Harvard Business Review, "ש(אם תוותרו על המטלות האלה), יתפנו לכם 10 שעות נוספות בשבוע". לא רע.

טים פריס (כן, זה מהסעיף הקודם) כותב שאחת השיטות שלו לעבוד רק "4 שעות בשבוע" היא להסתייע בעוזרים אישיים מהמזרח הרחוק. "האם נשלחתם אי פעם לבצע משימות חסרות היגיון?", כותב פריס, "האם הפילו עליכם לעשות דבר מה באופן הכי לא יעיל שאפשר? זה לא כיף וגם לא פורה…האצלת סמכויות צריכה להיות עבורכם צעד נוסף לקראת הקטנת הנוכחות שלכם בעסק". חברו של פריס, העיתונאי איי. ג'יי ג'ייקובס, התנסה בעניין ודיווח דרך ספרו של פריס: "זה הבוקר הרביעי של חיי החדשים ממוקרי-החוץ. זו הרגשה מוזרה, לדעת שאנשים עובדים בשבילך כשאתה ישן. מוזרה, אבל נהדרת".


Photo credit: alanclarkdesign via Foter.com / CC BY-ND
  1. כבו את המייל

אם יש לכם אפשרות לכבות את המייל למשך כמה שעות בכל יום נתון (ואפילו יותר טוב – להחליף את המייל בתוכנת מסרים מידיים כלשהי), אל תהססו לרגע. מחקר מ-2012 של אוניברסיטת קליפורניה באירוויין, מצא שעובדים שאינם נמצאים מול המייל בקביעות, נוטים להיות מאושרים יותר, ולחוצים פחות, בהשוואה לקולגות מהמיינסטרים. החוקרים עקבו אחר 13 עובדים משרדיים, וביקשו מהם להתנתק מהמייל המשרדי למשך חמישה ימים רצופים. הם השוו בין מצבם טרם הניסוי ולאחריו, וגילו שלא רק שהנסיינים הצליחו להתרכז טוב יותר במשימותיהם ללא המייל, אלא שהם גם חוו רמות נמוכות יותר של סטרס.

סקוט ברקן (זה מסעיף 1), סיפר כי חברי הצוות שלו מיעטו לעבוד עם מייל, והעדיפו חלופות טכנולוגיות נוחות יותר. "התוכנות (שבחרנו) מאפשרות דיבור שקוף, קבוצתי ומיידי, ומי שלא מעוניין שיפריעו לו מכריז תחת הסטטוס שלו שהוא לא זמין כרגע", הסביר. "ברוב המשרדים יש טירוף אימייל. השם שהענקתי להפרעה הזאת הוא אימיילופתיה. אנשים טובעים באימיילים עד כדי כך שהם לא קוראים אותם בכלל, כדי להגן על נפשם".

  1. הילחמו בפרפקציוניזם 

אתם פרפקציוניסטים ובעלי נטייה לרצות אחרים? אז יש סיכוי טוב שהחיים שלכם רחוקים מאיזון. מחקר של אוניברסיטת קנט מ-2013 גילה שעובדים פרפקציוניסטיים נוטים יותר מאחרים לוורקוהוליזם. זה די הגיוני: אנשים שמציבים לעצמם סטנדרטים נוקשים מאוד, בדרך כלל מוכנים להקריב לא מעט מזמנם וממשאביהם הנפשיים כדי לעמוד בהם. לעומתם, אנשים המניחים לעצמם להיות "מספיק טובים", לרוב מאושרים יותר, ומאוזנים יותר, מחבריהם הפרפקציוניסטים.

הפסיכיאטר וחוקר השחיקה ד"ר דרור דולפין (44) קושר גם בין הנטייה לרצייה חברתית, לבין שחיקה בעבודה ופרפקציוניזם. "אנשים שהגישה שלהם היא 'כמה שעבדתי, עבדתי, ומה שהספקתי, הספקתי' פחות נשחקים", אמר בראיון שקיימתי עמו בתחילת השנה.

ואם אתם חושבים לעצמכם 'קל לדבר, קשה לעשות' – אתם צודקים. בשוק עבודה תובעני וחסר רחמים כמו זה שבו רובנו פועלים קשה למתוח גבולות. אך למען האמת, יש לא מעט שעושים את זה, פשוט מכיוון שהם לא מסוגלים אחרת. דוגמה טובה לכך הוא הפרופסור למינהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד, והנוצרי האדוק, קליי כריסטנסון. כריסטנסון סיפר בהרצאה מ-2012 כיצד לאורך עשרות שנים הוא מצליח לעבוד רק לאורך השבוע, ואף פעם לא בסופי שבוע.

"כחודש אחרי שהתחלתי את העבודה הראשונה שלי כיועץ בבוסטון קונסולטינג גרופ", סיפר כריסטנסון, "ניגש אלי מנהל הפרויקט ואמר לי: 'קליי, ביום ראשון (יום החופש של האמריקאים), יש לנו ישיבת צוות'. אמרתי לו – 'אני נורא מצטער, אני לא יכול, יום ראשון מוקדש לאלוהים'. הוא התרתח ואמר: 'ככה אנחנו עובדים פה'. ואז הוא חזר אחרי שעה ואמר לי: 'טוב, הזזנו את הפגישה ליום שבת'. אמרתי לו – 'אני נורא מצטער, יום שבת מוקדש למשפחה'. הוא שוב התרתח, יצא מהחדר וחזר כעבור שעה ואמר: 'ביום שישי אתה פנוי?' והכל עבד היטב מנקודה זו ואילך".


Photo credit: THX0477 via Foter.com / CC BY
  1. נסו טיפול

טיפול פסיכולוגי (או כל טיפול נפשי אחר) דורש נכונות, התמסרות, זמן וכסף – ולכן ללא מעט אנשים הנתונים תחת לחץ קל לפטור אותו כ"לא מתאים עכשיו", או "לא הכרחי". אבל זו ככל הנראה טעות, והיא נובעת מכך שאנשים "מעריכים בחסר את החשיבות הטמונה בבריאות נפשית טובה", כפי שניסח זאת חוקר אוניברסיטת ווריק, כריס בויסה. במחקר מ-2009 שהוביל, הוא גילה שטיפול פסיכולוגי עשו להיות פי 32 יותר יעיל בהכנסת אושר ואיזון לחייהם של אנשים, מאשר קבלת עוד כסף. "המשמעות היא שאנשים לא יודעים עד כמה טיפול יכול לתרום להם, ולכן אינם מתנסים בו מספיק בעת הצורך".

החוקרים הסתמכו על מאגר נתונים שבו דיווחו אלפי אנשים על תחושת הרווחה שלהם בנסיבות משתנות ולאורך כמה חודשים. לאחר שניתחו את הנתונים, הם גילו שטיפול פסיכולוגי בן 4 חודשים שעלותו כ-4,000 שקל (800 ליש"ט) תורם במידה כה משמעותית לתחושת הרווחה של אנשים, עד כי רק העלאת שכר של כ-120 אלף שקל (25,000 ליש"ט) תוכל לשוות לו.

היועץ והיזם הרומני מיהיי הרמן מדגיש שטעות נפוצה שאנשים עושים היא לומר לעצמם שהם חייבים "להיות חזקים", ולהתמודד לבד עם מצבי משבר. "אנחנו רק בני אדם והחיים אינם תמיד קלים", הוא אומר. "אני גם שומע אנשים אומרים – 'בשביל מה אני צריך יועץ או פסיכולוג? יש לי חברים בשביל זה'. זה נכון, אבל לחברים האלה אין בהכרח את הכלים לעזור לך, ולפעמים הם אף עלולים להחמיר את המצב".

איך לשכנע – ולהשיג את מה שאתם רוצים


Photo credit: USDAgov via Foter.com / CC BY

כישורים טובים בתחום השכנוע והמשא ומתן יכולים להביא אתכם רחוק, או, לכל הפחות – לאפשר לכם להשיג דברים שחשובים לכם. הנה שישה טיפים מבוססי מדע שיעזרו לכם "לסגור עסקה".

 1. תנו להם לישון על זה

בפעם הבאה שאתם יושבים למשא ומתן או לשיחת שכנוע, אל תהססו להציע לצד השני "לישון על זה". סיבה עיקרית לכך היא שאחרי "עיכול המידע", המוח האנושי נוטה לראות באור חדש, ולא פעם חיובי יותר, בשורות שנראו בתחילה קשות או בלתי סבירות. על-פי מחקר גרמני-הולנדי מ-2011, האפשרות "לישון על ההצעה" במשא ומתן היא לא פחות ממחוללת פלאים.

הם בדקו זאת על-בסיס משחק ידוע בתורת המשחקים המכונה "משחק האולטימטום". במסגרת המשחק, שחקן א' מציע לשחקן ב' כיצד להתחלק בסכום כסף מסוים – הצעה שיכולה להתקבל או להידחות בידי שחקן ב'. במצב סטנדרטי של משחק האולטימטום, פחות מ-20% מההצעות הנחשבות "נמוכות" נוטות להתקבל. אבל בניסוי התברר, שכאשר שחקן ב' התבקש להמתין 10 דקות לפני שיחזיר תשובה – הסיכוי שיסכים להצעה הנמוכה קפץ ל-65%-75%.

"הנה הוכחה לכך שיש אמת מאחורי ההמלצה 'לישון על זה'", כותבים החוקרים, ומוסיפים עוד אבחנה מעניינת בנוגע לעיתוי שבו פוליטיקאים בוחרים לדווח על בשורות קשות: "הם בדרך כלל עושים את זה בימי שישי אחר-הצהריים" (בתקווה שעד לתחילת השבוע, החדשות הרעות ייראו לציבור כמשהו שאפשר לחיות אתו).

 2. הסמול-טוק עובד

לכאורה סמול-טוק הוא עניין שולי, אבל מתברר שיש לו אפקט די משמעותי במשא ומתן. אבל יש גם סייג לעניין הזה, לפחות על-פי מחקר אמריקאי-גרמני, מ-2014: הסמול-טוק עובד, בעיקר עבור גברים.

המחקר בחן את תגובותיהם של 202 משתתפים המעורבים בקהילה מקוונת, לביצועיהם של שני אנשים פיקטיביים בניהול משא ומתן: ג'ואנה ואנדרו. המשתתפים התבקשו להתרשם מאישיותם של ג'ואנה ואנדרו דרך תסריטים שהתבקשו לקרוא, ושנכתבו מראש. החוקרים גילו כי בכל פעם שאנדרו היה מעורב בסמול-טוק, הוא דורג כבעל אישיות חביבה וקומוניקטיבית יותר בהשוואה למקרים שבהם ניגש ישירות למשא ומתן (אצל ג'ואנה לא נמצא שינוי בדירוג). אלא שאז, המשתתפים התבקשו לומר כמה ישלמו לאנדרו/ג'ואנה עבור חלקת אדמה מסוימת, שהוערכה ב-10,000 דולר. בעוד ג'ואנה לא קיבלה הצעה גבוהה משמעותית ממחיר הערך (והמחיר שהיה מוצע ללא סמול-טוק), הרי שאנדרו קיבל הצעה שגבוהה ב-600 דולר מהמחיר שהיה מוצע לו בהיעדר סמול-טוק.

למה זה קורה? "כי גברים נתפשים מראש כפחות קומוניקטיביים מנשים, ולכן אם הם מראים נכונות לפטפט – יש לכך בונוס", מסבירים החוקרים.  אחת החוקרות, פרופ' אלכסנדרה מיסלין (Mislin), הוסיפה: "הסמול-טוק לא פוגע בנשים, אבל הוא גם לא עוזר להן, ואולי נשים פשוט צריכות לעשות את זה טוב מגברים. לגברים המסר הברור: השקעה קטנה בצ'יט-צ'ט (chit-chat) תעזור לכם יותר מכפי שנראה לכם".


Photo credit: twm1340 via Foter.com / CC BY-SA

 3. עשו איזו ג'סטה

רובנו חשים מחויבים ל"יחס הדדי" – כזה שאומר שאם מישהו עשה עבורנו משהו, אז נחוש מחויבים "להחזיר לו" בדרך זו או אחרת. את הנטייה הזו אתם יכולים לנצל לטובתכם. במילים אחרות, כמה מחוות של רצון טוב היום, יוכלו להיתרגם להסכמות שיטיבו אתכם מחר.

"רוב האנשים מרגישים רע אם מקבלים מתנה – ולא אומרים תודה או שולחים מכתב תודה לאחר מכן", כותב האמריקאי רובין דריק – מי שעמד בראש התוכנית לאימון לקשר אישי עבור אנשי סיכול המודיעין (counterintelligence) ב-FBI, בספרו: "טכניקות לבניית קשר מהיר עם אנשים". "כשמישהו עושה לכם טובה, אז ברוב המקרים תרצו להוקיר לו תודה איכשהו. זו טכניקה שקל להשתמש בה לצורך בניית קשר, כי מתנות מגיעות בכל מיני תצורות. גם הבעת הכרה ומתן מחמאות הם מתנה". ורק להבהיר: לא דיברנו על חנופה זולה או שוחד, כן?

4. אז, איך קוראים לך? (או: זכרו את השם, וחזרו עליו)

כבר בשנות ה-30 של המאה שעברה הבין דייל קארנגי, מחברו של הספר האיקוני "כיצד תרכוש ידידים והשפעה" (How to win friends and influence people), עיקרון חשוב: מי שרוצה לבקש משהו ממישהו, כדאי שיזכור את שמו, ואז יחזור עליו שוב ושוב. "לשמו של אדם יש בעיניו הצליל הנעים ביותר והחשוב ביותר, בכל לשון שהיא", כתב קארנגי. למה הכלי הזה כל כך אפקטיבי? פשוט: כי כשאתם זוכרים את שמם של אנשים, אתם גורמים להם לחוש חשובים (מה שבני אדם רוצים יותר מכל, לטענת קארנגי), דבר שגורם להם לחבב אתכם מידית. כל השאר כבר קורה מעצמו.

גם המחקר מראה שלזכירת שמותיהם של אחרים יש אפקט מידי על הנכונות לבוא לקראתכם. קחו כדוגמה מחקר אמריקאי מ-1995, שבחן כיצד משפיעה יכולתו של מרצה לזכור את שמם של הסטודנטים שלו, על נכונותם לרכוש ממנו עוגיות, שכספי מכירתם מועברים לצדקה. הניסוי כלל שלושה מצבי מבחן: אי זכירת השם ("תזכיר לי איך קוראים לך?"); אי ציון השם כלל ("היי, מה נשמע? היכנס למשרד"); וזכירת השם.

בשלושה ניסויים שונים, שבהן עמדו הסטודנטים בסיטואציות מעט שונות, נמצא שזכירת השם הקלה על מלאכת המכירה, או אפילו שיפרה משמעותית את סיכוייה. "זכירת השם נתפשת כמחמאה ויש לכך אפקט על היכולת לגרום לצד השני להיעתר לבקשה", כותבים החוקרים. "אנחנו מאמינים שהתוצאות נובעות מהחשיבות שאנשים מייחסים לשם שלהם ולרגישותם לכך ששמם ייזכר".

5. שחקו במגרש שלכם

לא רק קבוצות ספורט נהנות מיתרון המגרש הביתי. מתברר שהוא יכול לעזור גם כשמנהלים שיחות שכנוע או משא ומתן. מחקר קנדי-אמריקאי מ-2011 בדקו את התוצאות של משא ומתן שלושה ניסויים על משא ומתן בנסיבות שונות, שבהן מעורבים מארחים, מתארחים ואנשים שהוגדרו "ניטרליים". בכל אחד מניסויים, התגלה שהצד "המארח" – כלומר, זה שמחזיק ביתרון המגרש הביתי – הוא שיוצא מהמשא ומתן עם ידו על העליונה.

מה הסיבה לכך? קל לנחש: יתרון המגרש הביתי תורם לביטחונם העצמי של המארחים (ומחליש את זה של המתארחים), מה שמגדיל את הסיכויים שיסגרו את העסקה לשביעות רצונם. המסקנה? אם יש לכם אפשרות לנהל את "שיחת השכנוע" באזור הנוחות שלכם – או, לכל הפחות, מחוץ לאזור הנוחות של הצד השני (למשל, בבית קפה) – העדיפו את האופציה הזו (מה גם שקפאין הוכח כתורם לגמישות מחשבתית, ולכן טוב שבן השיחה שלכם יזמין איזו כוס אספרסו, או שתיים).


Photo credit: dariusmonsef via Foter.com / CC BY

6. הגיעו מוכנים

טיפ טריוויאלי, אבל אפקטיבי – אם אתם רוצים להצליח במלאכת השכנוע, למדו את החומר ותרגלו את הטיעונים שוב ושוב (אפשר גם מול המראה). וגם: ככל שתצטיידו בידע מוקדם עשיר יותר על האדם שעמו אתם מתמקחים – על מי שהוא ועל מה שהוא צריך ורוצה – כך יגדלו הסיכויים שתיגעו בשיחה עמו בנקודות הנכונות.

"נקודת המוצא שלכם צריכה להיות לדעת כמה שיותר על האנשים ועל הסיטואציות סביבכם", כתב היזם הסדרתי והמנהל האמריקאי ג'ייסון נזר ב"פורבס". "הכנה קפדנית לפגישה המתוכננת מאפשרת שכנוע טוב יותר. למשל – אם תכינו את שיעורי הבית לפני ראיון עבודה – כלומר תהיו בקיאים במה שהחברה עושה וברקע שלה – תשפרו דרמטית את הסיכוי לקבל את המשרה".