החיים של רובנו עמוסים ומתישים, מה שמותיר לנו זמן יחסית מועט לדברים שאנחנו באמת רוצים לעשות – יהיה זה זמן איכות עם המשפחה, עם חברים או פשוט עם עצמכם (כן, גם בטלה נחשבת). איך לצאת מהלופ? הנה מדריך.
- בקשו גמישות
האפשרות לעבוד תחת לוח זמנים גמיש – כלומר, גם מהבית ובשעות משתנות – היא פרמטר שהוכח כבעל תרומה מכרעת לתחושת הרווחה של עובדים. זה קורה כי גמישות משמעותה חופש (חופש לבחור מהיכן לעבוד ובאילו שעות לעבוד), וגם חיסכון בזמן (בזמן נסיעות, זמן פטפוטי סרק וכן הלאה). מה שמזכיר לי משפט מפתח שאמר לי ידיד לפני כמה שנים: "עובד מאושר הוא מי שיכול לקום בבוקר בלי שעון מעורר".
גמישות גם טובה למעסיק. קחו כדוגמה מחקר אמריקאי מ-2010 של אוניברסיטת בריגהם יאנג, שגילה שעובדים שזכו לעבוד בלוח זמנים גמיש, דיווחו על תחושת קונפליקט בין בית לעבודה רק אחרי שעבדו 19 שעות יותר, בהשוואה למכסת השעות של חבריהם בעלי לוח הזמנים הקשיח.
החוקרים ניתחו את נתוניהם של 24,436 עובדי חברת יבמ ב-75 ארצות שונות, וזיהו את מכסת השעות השבועית הממוצעת שלאחריה דיווחו העובדים על תחושת קונפליקט. הם גילו, שעבור עובדים בעלי לוח זמנים קשיח הנמצאים יום-יום במשרד, נקודת השבירה הגיעה אחרי 38 שעות שבועיות. אך העובדים בעלי לוח הזמנים הגמיש עבדו במשך 57! שעות בשבוע, לפני שדיווחו על קושי. "מדובר על לוח זמנים שכלל שעות משרד ושעות בית", הסביר החוקר אי. ג'פרי היל. "אפשרויות עבודה גמישות קשורות בשביעות רצון גבוהה יותר ומוראל גבוה יותר בקרב עובדים".
יבמ, אגב, היא מחברות הטכנולוגיה הראשונות שחרתו על דגלן עבודה גמישה לעובדים. "כשיבמ רק התחילה בזה, ב-1990, המנהלים היו סקפטיים ואמרו: 'אם אנחנו לא רואים את העובדים, אז איך נדע שהם באמת עושים משהו?' כיום, יותר מ-80% מהמנהלים מסכימים שסביבת עבודה גמישה מעודדת פרודוקטיביות".
בראיון שקיימתי ב-2014 עם סקוט ברקן, מי שניהל צוות עובדים בקבוצת אוטומטיק (התאגיד שמאחורי וורדפרס) שחבריו פזורים ברחבי העולם, הוא הסביר את הרציונל באופן די משכנע: "זה לא משנה אם אתה יושב בתחתונים בסלון או מתנדנד בערסל בשמש עם כוס מרטיני ביד. מה שמשנה הוא התפוקה". הוא גם הסביר מדוע עובדי החברה היו מרוצים, למרות שלא קיבלו את השכר הגבוה ביותר בשוק. "זמן חופשי הוא בונוס משמעותי הרבה יותר מעוד כסף", אמר ברקן. "את תמיד יכולה להרוויח עוד כסף, אבל לעולם לא תוכלי להרוויח עוד זמן".
טים פריס, המחבר של "4 שעות עבודה בשבוע", מדגיש כי אנשים שמעוניינים להתמקח עם הבוס על ימי עבודה מרחוק חייבים "להציג את העניין כהחלטה עסקית נבונה ולא כצ'ופר אישי". במילים אחרות, עליהם להדגיש את הפרודוקטיביות הגבוהה שתצמח לחברה מהמהלך, ואכן לעמוד ביעדים. בקיצור, שווה לנסות.
- האצילו סמכויות
יהיו אלה מטלות בבית, או בעבודה – ישנם לא מעט דברים שאינם דורשים מיומנות או ידע ייחודיים, ולכן יותר מכדאי להעבירן לידיהם של אחרים. זה אולי יעלה לכם כסף, אך לא בהכרח הרבה כסף, והכי חשוב: זה ישאיר בידיכם יותר זמן פנוי.
מחקר שערכו הפרופסור ליזמות מלונדון ביזנס סקול, ג'וליאן בירקנשאו והמומחה לפרודוקטיביות ג'ורדן כהן, העלה שלפחות רבע מהמטלות בעבודה "הן לא חשובות כל כך לעובד או לחברה" או "יחסית קל לוותר עליהן, להאציל על מישהו אחר או להעביר למיקור חוץ". "זה אומר", כתבו השניים ב-Harvard Business Review, "ש(אם תוותרו על המטלות האלה), יתפנו לכם 10 שעות נוספות בשבוע". לא רע.
טים פריס (כן, זה מהסעיף הקודם) כותב שאחת השיטות שלו לעבוד רק "4 שעות בשבוע" היא להסתייע בעוזרים אישיים מהמזרח הרחוק. "האם נשלחתם אי פעם לבצע משימות חסרות היגיון?", כותב פריס, "האם הפילו עליכם לעשות דבר מה באופן הכי לא יעיל שאפשר? זה לא כיף וגם לא פורה…האצלת סמכויות צריכה להיות עבורכם צעד נוסף לקראת הקטנת הנוכחות שלכם בעסק". חברו של פריס, העיתונאי איי. ג'יי ג'ייקובס, התנסה בעניין ודיווח דרך ספרו של פריס: "זה הבוקר הרביעי של חיי החדשים ממוקרי-החוץ. זו הרגשה מוזרה, לדעת שאנשים עובדים בשבילך כשאתה ישן. מוזרה, אבל נהדרת".
- Photo credit: alanclarkdesign via Foter.com / CC BY-ND
- כבו את המייל
אם יש לכם אפשרות לכבות את המייל למשך כמה שעות בכל יום נתון (ואפילו יותר טוב – להחליף את המייל בתוכנת מסרים מידיים כלשהי), אל תהססו לרגע. מחקר מ-2012 של אוניברסיטת קליפורניה באירוויין, מצא שעובדים שאינם נמצאים מול המייל בקביעות, נוטים להיות מאושרים יותר, ולחוצים פחות, בהשוואה לקולגות מהמיינסטרים. החוקרים עקבו אחר 13 עובדים משרדיים, וביקשו מהם להתנתק מהמייל המשרדי למשך חמישה ימים רצופים. הם השוו בין מצבם טרם הניסוי ולאחריו, וגילו שלא רק שהנסיינים הצליחו להתרכז טוב יותר במשימותיהם ללא המייל, אלא שהם גם חוו רמות נמוכות יותר של סטרס.
סקוט ברקן (זה מסעיף 1), סיפר כי חברי הצוות שלו מיעטו לעבוד עם מייל, והעדיפו חלופות טכנולוגיות נוחות יותר. "התוכנות (שבחרנו) מאפשרות דיבור שקוף, קבוצתי ומיידי, ומי שלא מעוניין שיפריעו לו מכריז תחת הסטטוס שלו שהוא לא זמין כרגע", הסביר. "ברוב המשרדים יש טירוף אימייל. השם שהענקתי להפרעה הזאת הוא אימיילופתיה. אנשים טובעים באימיילים עד כדי כך שהם לא קוראים אותם בכלל, כדי להגן על נפשם".
- הילחמו בפרפקציוניזם
אתם פרפקציוניסטים ובעלי נטייה לרצות אחרים? אז יש סיכוי טוב שהחיים שלכם רחוקים מאיזון. מחקר של אוניברסיטת קנט מ-2013 גילה שעובדים פרפקציוניסטיים נוטים יותר מאחרים לוורקוהוליזם. זה די הגיוני: אנשים שמציבים לעצמם סטנדרטים נוקשים מאוד, בדרך כלל מוכנים להקריב לא מעט מזמנם וממשאביהם הנפשיים כדי לעמוד בהם. לעומתם, אנשים המניחים לעצמם להיות "מספיק טובים", לרוב מאושרים יותר, ומאוזנים יותר, מחבריהם הפרפקציוניסטים.
הפסיכיאטר וחוקר השחיקה ד"ר דרור דולפין (44) קושר גם בין הנטייה לרצייה חברתית, לבין שחיקה בעבודה ופרפקציוניזם. "אנשים שהגישה שלהם היא 'כמה שעבדתי, עבדתי, ומה שהספקתי, הספקתי' פחות נשחקים", אמר בראיון שקיימתי עמו בתחילת השנה.
ואם אתם חושבים לעצמכם 'קל לדבר, קשה לעשות' – אתם צודקים. בשוק עבודה תובעני וחסר רחמים כמו זה שבו רובנו פועלים קשה למתוח גבולות. אך למען האמת, יש לא מעט שעושים את זה, פשוט מכיוון שהם לא מסוגלים אחרת. דוגמה טובה לכך הוא הפרופסור למינהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד, והנוצרי האדוק, קליי כריסטנסון. כריסטנסון סיפר בהרצאה מ-2012 כיצד לאורך עשרות שנים הוא מצליח לעבוד רק לאורך השבוע, ואף פעם לא בסופי שבוע.
"כחודש אחרי שהתחלתי את העבודה הראשונה שלי כיועץ בבוסטון קונסולטינג גרופ", סיפר כריסטנסון, "ניגש אלי מנהל הפרויקט ואמר לי: 'קליי, ביום ראשון (יום החופש של האמריקאים), יש לנו ישיבת צוות'. אמרתי לו – 'אני נורא מצטער, אני לא יכול, יום ראשון מוקדש לאלוהים'. הוא התרתח ואמר: 'ככה אנחנו עובדים פה'. ואז הוא חזר אחרי שעה ואמר לי: 'טוב, הזזנו את הפגישה ליום שבת'. אמרתי לו – 'אני נורא מצטער, יום שבת מוקדש למשפחה'. הוא שוב התרתח, יצא מהחדר וחזר כעבור שעה ואמר: 'ביום שישי אתה פנוי?' והכל עבד היטב מנקודה זו ואילך".
- נסו טיפול
טיפול פסיכולוגי (או כל טיפול נפשי אחר) דורש נכונות, התמסרות, זמן וכסף – ולכן ללא מעט אנשים הנתונים תחת לחץ קל לפטור אותו כ"לא מתאים עכשיו", או "לא הכרחי". אבל זו ככל הנראה טעות, והיא נובעת מכך שאנשים "מעריכים בחסר את החשיבות הטמונה בבריאות נפשית טובה", כפי שניסח זאת חוקר אוניברסיטת ווריק, כריס בויסה. במחקר מ-2009 שהוביל, הוא גילה שטיפול פסיכולוגי עשו להיות פי 32 יותר יעיל בהכנסת אושר ואיזון לחייהם של אנשים, מאשר קבלת עוד כסף. "המשמעות היא שאנשים לא יודעים עד כמה טיפול יכול לתרום להם, ולכן אינם מתנסים בו מספיק בעת הצורך".
החוקרים הסתמכו על מאגר נתונים שבו דיווחו אלפי אנשים על תחושת הרווחה שלהם בנסיבות משתנות ולאורך כמה חודשים. לאחר שניתחו את הנתונים, הם גילו שטיפול פסיכולוגי בן 4 חודשים שעלותו כ-4,000 שקל (800 ליש"ט) תורם במידה כה משמעותית לתחושת הרווחה של אנשים, עד כי רק העלאת שכר של כ-120 אלף שקל (25,000 ליש"ט) תוכל לשוות לו.
היועץ והיזם הרומני מיהיי הרמן מדגיש שטעות נפוצה שאנשים עושים היא לומר לעצמם שהם חייבים "להיות חזקים", ולהתמודד לבד עם מצבי משבר. "אנחנו רק בני אדם והחיים אינם תמיד קלים", הוא אומר. "אני גם שומע אנשים אומרים – 'בשביל מה אני צריך יועץ או פסיכולוג? יש לי חברים בשביל זה'. זה נכון, אבל לחברים האלה אין בהכרח את הכלים לעזור לך, ולפעמים הם אף עלולים להחמיר את המצב".
עומדת על הראש 