לא רק רוצחים בדם קר: כך תזהו אנשים עם מוח של פסיכופת

Photo credit: Hannes Engelbrecht / Foter / CC BY-SA

ההיסטוריה מלאה בפסיכופתים. בין הידועים והמתועבים שבהם: רוצח הנשים הסדרתי טד באנדי; ג'פרי דאהמר, שנודע גם בכינויו "הקניבל ממילווקי"; "מלאך המוות" מאושוויץ יוזף מנגלה; והנוכל הפיננסי האמריקאי ברני מיידוף. אבל תתפלאו לדעת שלא כל פושע חסר רחמים הוא פסיכופת, וגם להפך – יש אנשים שומרי חוק המוגדרים פסיכופתים.

אז כיצד תדעו לזהות פסיכופת אם (חלילה) ייקרה בדרככם? נעזרתי בפרופ' ג'יימס פאלון, מדען מוח מבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה, בכדי להבין טוב יותר כיצד נולד פסיכופת ומהן תכונות האישיות הבולטות שלו. פרופ' פאלון, אגב, גילה לפני כעשור שגם הוא פסיכופת ("פסיכופת קל"), ואפילו כתב על זה ספר: The Psychopath Inside: A Neuroscientist's Personal Journey into the Dark Side of the Brain (הוצאת קורנט טרייד; 2014). לפני שאגע בכללים לזיהוי פסיכופתים, אציג בקצרה את הסיפור של פרופ' פאלון. הנה הוא, במילותיו:

 "סביב 2005 ביצעתי שני מחקרים מקבילים: האחד עסק במוחות של רוצחים-פסיכופתים והשני באלצהיימר. השתמשתי בסריקות מוח של בני המשפחה שלי, לרבות זו שלי, כקבוצת ביקורת עבור ניסוי האלצהיימר, ואז שמתי לב שלניסוי השתרבב 'מוח פסיכופתי'. הנחתי שמדובר בטעות: מוח מניסוי אחד התערבב עם מוחות מניסוי אחר. ביקשתי מטכנאי המעבדה לבדוק של מי המוח הזה. ואז הגיע השם: זה אני. זה המוח שלי. זו לא טעות".

ואתה מגיב בנונשולאנטיות?

"כן. האמת, זה הצחיק אותי. חשבתי לעצמי, 'טוב זו בדיחה גרועה'. הייתי כל כך עסוק בתקופה ההיא – בדיוק הקמתי חברת ביו-טק ועבדתי על כמה מחקרים נוספים – שפשוט הנחתי לזה. אני הרי אדם נורמאלי, איש משפחה ופרופסור מצליח. אבל אז, כשחזרתי לבדוק את הנושא, התברר שיש לי גם את 'הגנטיקה הפסיכופתית'. במילים אחרות, ירשתי את כל הגנים הקשורים באלימות ואגרסיה; משהו כמו 15 גנים. בנוסף, נמצאה אצלי הגנטיקה הקשורה לאמפתיה רגשית נמוכה. צריך להבין מהי המשמעות: לפסיכופתים יש את מבנה המוח ואת הגנטיקה שנמצאה אצלי, אבל לא כל אדם שמוצאים אצלו את המבנה המוחי ואת הגנטיקה, הוא פסיכופת. לכן בשלב ההוא לא עשיתי מזה עניין.

פרופ' ג'יימס פאלון.

פרופ' ג'יימס פאלון. "פשוט לא אכפת לי"

"הייתי אמנם ילד שובב מאוד, פרחח ממש, וגם כאדם מבוגר עשיתי שטויות, עד כדי כך שאנשים אמרו לי בצחוק – 'אתה משוגע' או 'אתה פסיכופת', אבל ההתנהגויות האלו תמיד נתפשו תמיד כ'משהו שבנים עושים'. Boys will be boys. אחרי שגיליתי את סריקות המוח המוזרות, אמרתי לאשתי – 'את לא תאמיני לזה. יש לי מוח של פסיכופת'. והיא אמרה, 'אני לא מופתעת'.

"בשלב מסוים, סביב 2010, החלטתי לבדוק קצת יותר לעומק את עניין הפסיכופתיה שלי, והתחלתי לשאול אנשים שמכירים אותי היטב מה הם חושבים עליי. ביקשתי שיהיו סופר-כנים אתי והבטחתי שלא אכעס. התחלתי עם שניים-שלושה פסיכיאטרים שמכירים אותי היטב. הם אמרו: 'במשך שנים אמרנו לך שוב ושוב: 'אתה אדם נחמד, שכיף להיות לצדו ולעבוד אתו, אבל אתה פסיכופת'. אמרתי – 'חשבתי שאתם אומרים את זה בצחוק', והם אמרו – 'לא, היינו רציניים לגמרי'. ואז נזכרתי בשני מכתבים שכתבו לי שתי נשים יקרות בחיי – אחותי ובתי – סביב שנת 2000. הן כתבו שנתנו לי את כל האהבה והתמיכה שיכלו לתת, ואילו אני לא נתתי להן כלום חזרה. אחרי שנה שבה שמעתי מה יש למשפחה שלי ולחברים לומר עליי, פתאום קלטתי מה עוללתי להם כל השנים האלה. ואז כמה דקות אחר כך, השתלטה עליי תחושה אחרת: לא אכפת לי. פשוט לא אכפת לי. הפסיכיאטרים אמרו לי – זו בדיוק הבעיה. לא אכפת לך".

ואז אתה מחליט להיבדק?

 "כן, אחרי הגילוי הזה עברתי כמה מבחנים פסיכולוגיים המודדים פסיכופתיה. במבחן פסיכולוגי ידוע, HARE'S CHECKLIST, נמצא שאני עונה על שלושה מארבעת הקריטריונים לפסיכופתיה: שטחיות רגשית, קור, וחוסר אמינות. אני לא על הקריטריון הרביעי, התנהגות אנטי-סוציאלית. בהמשך, האבחנה המקצועית שקיבלתי מפסיכיאטריים היא שאני ככל הנראה מה שמכונה 'פסיכופת קל' (Psychopath lite) או פסיכופת פרו-חברתי (Prosocial). כלומר: אדם שיש לו מאפיינים רבים של פסיכופתיה, לבד מההתנהגות הקרימינלית. זו סוג של פסיכופתיה שמיתרגמת לניתוק רגשי, נרקיסיזם והנטייה לתמרן אנשים".

מוח

אז איך נראה מוח של פסיכופת?

מאחר ש-"it takes one to know one" – פאלון אינו מתקשה לתאר רכיבים בולטים באישיותם של פסיכופתים. הנה כמה מהם: 

קסם אישי ומניפולטיביות. למרבה הזוועה, פסיכופתים רבים (בהם גם הרוצח האכזר באנדי) ניחנו באישיות כריזמטית מאוד. לפסיכופתיה אין הגדרה חד משמעית בפסיכיאטריה – וזו הכי קרובה לה היא הפרעה אישיותיות אנטי-סוציאלית (Antisocial Personality Disoreder) – אך למעשה חלק מהפסיכופתים דווקא די סוציאליים. למראית עין, זאת אומרת. "בכל מסיבה שתלכו אליה, יש ככל הנראה פסיכופת אחד בפנים, והוא מרחרח סביב כדי לאתר חולשות", מסביר פאלון. "פסיכופת כזה הוא סוג של 'קזנובה': מישהו שמשתמש בקסם אישי ובמניפולציה כדי להשיג את מה שהוא רוצה. התכונה הזו מכונה גם 'דומיננטיות חסרת-פחד' (Fearless Dominance). היא מתבטאת בהיעדר פחד וחסינות מפני סטרס, מצד אחד, ובאסרטיביות, נרקיסיזם וחיפוש אחר ריגושים, מצד שני. במובן הכי בסיסי של העניין, פסיכופתים הם אנשים שטורפים אנשים אחרים".

אלימות ו/או אמפתיה רגשית נמוכה. כאשר מדברים על גנטיקה של פסיכופתים, מתכוונים לרוב לגנים הקשורים באלימות ואגרסיה, העיקרי שבהם מכונה "גן הלוחם" (The Warrior Gene). פאלון גילה כי גם הוא ירש את הגן הזה. "זוהי גרסה של הגן MAOA, המייצרת מעט מדי מן האנזים MAO-A. הדבר מוביל למינונים גבוהים מדי של כמה מהמוליכים העצביים במוח לרבות סרטונין, מה שעלול לגרום להתנהגות אלימה", הוא מסביר. מה שמבהיל במיוחד במקרה של הפסיכופתים, הוא שהאלימות שלהם – אם היא מתפרצת – מלווה גם בקהות רגשית. במילים אחרות, הם מתעללים, מכים ורוצחים – וממש לא אכפת להם. אך יש גם פסיכופתים כמו פאלון, המכונה פסיכופת פרו-חברתי (Prosocial), שמנותק רגשית מסובביו ומתחמן אותם, אבל אינו קרימינל. "חברים קרובים השתמשו במילים הבאות כדי לתאר אותי: מניפולטיבי, מקסים-אך-שטני, בריון אינטלקטואלי, אגוצנטרי, לא מסוגל לאהוב באופן עמוק, שקרן ערמומי, חסר אחרית וחסר תחושת אשמה", אומר פאלון.

ילדות קשה. כיצד קורה שאנשים מסוימים נהפכים לפסיכופתים קרימינאליים ואחרים דווקא לא? כאן נכנס למשוואה האפקט הסביבתי. פסיכופתיה קרימינאלית, טוען פאלון, היא תוצאה של גנטיקה, אבל גם של נסיבות חיים קשות, כמו התעללות רגשית ופיסית. "אני 'פסיכופת בר מזל'", אומר פאלון. "אמא שלי ידעה בדיוק מי אני ומה אני. היא הגנה עליי וניתבה אותי נכון. אני טוען ש'המוח החברתי' רגיש מאוד לשינויים בשנים הראשונות לחיינו, ואפילו עוד לפני הלידה. אם אדם עם המוח שלי נולד לעולם עוין – שבו מכים אותו, או נוטשים אותו – הוא מחווט להתמודדות עם עוינות, כי רק כך ישרוד. הסביבה האלימה מערערת אותו לגמרי. אבל אם המוח הזה גדל בסביבה מטפחת, הוא מתעצב קצת אחרת".

זוכים להצלחה עם בני המין השני. פאלון טוען שלנשים יש נטייה להתאהב בפסיכופתים (יש יותר פסיכופתים מפסיכופתיות, אגב). זה לא במיוחד מפתיע אם ניזכר בסעיף 1 – ע"ע קסם אישי ומניפולטיביות. "נשים נוטות לחשוב 'אני אצליח לשנות אותו' או 'אתי זה יהיה אחרת'", אומר פאלון. "בפועל, הסיכוי שיצליחו לשנות את הפסיכופת הוא קלוש. זו מערכת יחסים שנדונה מראש לכישלון ורק תייצר סבל". אם מערכת יחסים עם פסיכופת תסתיים רק בסבל, זה עוד המקרה הטוב, לא?

זיהוי הפסיכופת אינו אינטואיטיבי. פאלון טוען כי אדולף היטלר, למשל, לא היה פסיכופת. "הוא לא היה פסיכופת על-פי בדיקות מוח שנעשו לו. הרבה פעמים אנשים המשתייכים לקבוצות טרור, למאפיה וכן הלאה, ישיגו תוצאות נמוכות במבחן הפסיכופתיה. הם פועלים מתוך אידאולוגיה. יש גם אנשים שמצטיירים כטובי לב וכשוחרי שלום, אבל מתנהגים באופן איום למשפחתם – מהטמה גנדי הוא דוגמה מובהקת".

פסיכופתים יכולים גם לתרום לחברה. פאלון טוען כי הפסיכופתים נוטים לנרקיסיזם ולביטחון עצמי גבוה, ולכן יכולים להתאים לתפקידי הנהגה ולהצליח בהם. "לאורך הקריירה שלי קולגות ביקשו ממני כמה וכמה פעמים שאקח על עצמי תפקידי ניהול והנהגה – למשל, שאעמוד בראש הפקולטה באוניברסיטה", הוא אומר. "הם יודעים שאני אדם הוגן, שעובד יום ולילה, וגם – מנותק רגשית ועם 'חוצפה'. אגב, רק כשליש מהסוציופתים מראים התנהגות קרימינלית. אנשים בטוחים שכל הפסיכופתים הם קרימינלים, כי כך זה מצטייר במדיה".

שורה תחתונה: התרחקו מאנשים מניפולטיביים, מנותקים רגשית ונרקיסיסטים. ביניהם יימצאו ככל הנראה גם כמה פסיכופתים. והנה מה שהיה לפאלון להגיד בנושא, בהרצאת TED מ-2009:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s